אחרי שבשנה שעברה המירוץ בוטל בשל מגפת הקורונה, השנה היה נראה שהמירוץ אכן יתקיים וסימנים מעודדים מגרמניה הצביעו שכן . כמעט עד לחודש לפני המירוץ היתה עדיין אי וודאות אבל בסופו של דבר הוחלט שהמירוץ יתקיים וכל מה שנשאר היה לסגור את הדברים האחרונים. .
האימונים לקראת המירוץ השנה היו הרבה יותר מפרכים וקשים משנים עברו . לאחר התייעצות עם אלירן חי רץ אולטרה ותיק ומנוסה החלטתי שהוא יאמן אותי לקראת המירוץ השנה . האימונים כללו ריצות טמפו , נפח אינטרוולים עליות ועוד . כמו כן הצלחתי לסגור על מלווה עם אופניים , פטריק וורמבך רץ אולטרה גרמני אשר נבצר ממנו השנה להשתתף במירוץ . הוא שילם על התחרות מראש כולל הזמנת מלון כך שלמעשה הוא היה צריך רק לנסוע 600 קמ מביתו לברלין ולהסכים ללות אותי .
ב 12.8 אני עולה על מטוס מישראל לגרמניה לא לפני שהזמנתי לי מראש בדיקת קורונה בברלין כך שכבר ביום שישי יום לפני המירוץ אוכל לבצע אותה .
טיסה בימי הקורונה – טיסה ראשונה אחרי יותר משנה .
ברכבת בדרך למלון משדה התעופה ברדנבורג .
ביום חמישי אני כבר נפגש עם פטריק ומתחילים לארגן את הציוד למירוץ מה יהיה בכל תיק מה תהיה התזונה (מאורטן גלים ואבקה מתמוססת במיים ) ושאר הדברים שצריך להתארגן לפני ריצה כל כך ארוכה .
הפעם ניתן להפקיד 3 תיקים .
תיק ראשון בק"מ ה 59:
ניתן לראות שבתיק מספר אחד לא השקעתי יותר מידי מחשבה . רוב הציוד אצל המלווה על האופניים כך שהוא לא ממש היה נחוץ .
תיק שני בק"מ ה 91 :
הדבר הכי חשוב בתיק זה היה הנעליים אשר גזרתי בהן חורים לבהונות ולאגודלים . בדיעבד זאת היתה החלטה סופר חשובה . כפות הרגליים שלי שרפו מאוד כי הנעל שנעלתי אדידס אולטראבוסט היא לא היתה במידה רחבה ואחרי זמן במיוחד בחום שהרגל מתרחבת נעל צרה וכפות הרגליים שורפות . ההחלפה לנעליים "המשוחררות " עשו את העבודה וכך למעשה רצתי מרתון שלם .
תיק שלישי בק"מ ה 128 :
הדברים היחידים שהיו כאן בשימוש כמובן הבנדנה אשר שימשה כמגן נוח על המצח מהפנס והנעליים שהיו מאוד נוחות במזג האוויר הנעים בלילה .
הציוד שהכנתי למלווה .
בלובי של המלון H4 (אותו מלון בפעם הרביעית )
בחזרה מבדיקת הקורונה אשר עשיתי בבוקר של יום שישי .
התחזית ליום המירוץ חםםםםםםםם.
חלק מהתדריך ביום של לפני המירוץ .
כמו כל שנה המירוץ מוזנק ביום שבת בשעה שש בבוקר מאצטדיון Friedrich-Ludwig-Jahn-Sportpark.
באוטובוס מהמלון H4 לאיצטדיון נסיעה קצרה מאוד בשעה ארבע בבוקר .
השנה בשל מגבלות הקורונה לא היה ניתן לאפסן את החפצים בקומה השניה של מבנה האיצטדיון לא יהיה ניתן למי שיסיים את המירוץ להתקלח בסיום ועוד כל מיני מגבלות שלדעתי היו מיותרות לחלוטין .
תמונה עם הרצים הישראלים.
שיין בר בתמונה סיימה בתוצאה פנומינלית וזכתה במקום הראשון בקטגוריית הנשים . תום אשר במדים של זון 3 זאת הופעתו השלישית בברלין .
המטרה שלי המוצהרת והגלויה היתה לרדת מ 21 שעות אבל ככל שהתבהרה התחזית אני הבנתי שהולך להיות יום קיץ לגמרי בזמן המירוץ ושבאמת צריך שהכל יתחבר כדי שזה יקרה .
המירוץ השנה היה עם כיוון השעון מה שאומר שאת החלק העירוני של ברלין עושים בהתחלה .
אופני הליווי של פטריק עם הסלסלה הפתוחה מאחורה .
פטריק מוקדם בבוקר אורז את הציוד למסע .
על קו הזינוק בשל מגבלת הקורונה ממש כמה דקות לפני .
אני קובע להפגש עם פטריק כל עשרה קמ וכבר די בהתחלה אני מבין שהדופק שלי ממש גבוה. בלתי ניתן לרוץ כזה מרחק בלי שקובעים מראש מגבלת דופק . ביחד עם המאמן אלירן החלטנו שני דברים חשובים . מגבלת דופק של 135 פעימות בדקה וכן עשר דקות של ריצה ודקה אחת של הליכה .
כדי לשמור על מגבלת הדופק הייתי חייב להוריד הילוך מה שכמובן מאוד האט את הקצב .
כבר בתחנה מספר 12 אחרי מרחק של 79 ק"מ הזמן הממוצע שלי לק"מ ירד ל 7:54 מה שלמעשה סיים את סיכויי לרדת מ 21 שעות .
נותרו לי עוד שעות ארוכות על הרגליים ואני מחליט שמה שלא יהיה אני לא פורש ומנסה לסיים את המירוץ הזה לפחות מתחת ל 24 שעות .
בתחנה מספר 12 המיקום שלי הכללי בתחרות הוא מקום 160
https://my.raceresult.com/156646/results
שהערב יורד אני מצליח לשמור יחסית על קצב סביר ל 80 ק"מ האחרונים קצב שבסיום הביא אותי למקום 101 כלומר הצלחתי לעקוף 59 רצים .
תמונה אדירה עם נערים אשר שרו את we are the champions באחת ממסיבות הטבע שהיו בדרך . כ 20 ק"מ לסיום .
התחנה האחרונה לפני הסיום . אחד הרגעים הכי מאושרים במירוץ .
גשר הגאולה כמו שאני קורא לו . הגשר לפני הישורת האחרונה בדרך לאצטדיון .
במאבק חסר פשרות ביחד עם פטריק המלווה שדאג לי לכל הדברים כל הזמן אני מצליח לסיים את המירוץ בזמן של 22:51:15.
בדרך לארוחת הבוקר בבוקר של אחרי .
4 פעמים של השתתפות ארבעה אבזמים .
שותה בירה ביחד עם פטריק המלווה אחרי .
את המירוץ התחילו 382 רצים בודדים . סיימו את הריצה 273 . כלומר 109 רצים לא סיימו את המירוץ . אני סיימתי במקום ה 101 הכללי . כפי שניתן לראות בתעודה .
303 גברים התחילו את המירוץ ואני סיימתי במקום ה 85 .
79 גברים בקטגוריית גיל 50 ואני סיימתי במקום ה 28 .
רק 149 רצים זכו לקבל את האבזם לחגורה .
סיכום : היעד של לרדת מ 21 שעות לא הושג לצערי גם בפעם הרביעית חלומות לחוד וביצוע לחוד . מצד שני בכל ארבעת הפעמים שהשתתפתי סיימתי בפחות מ 24 שעות הישג שהעניק לי את האבזם לחגורה ארבע פעמים . back to back של ארבע שנים ברציפות זה לא דבר פשוט כל כך במיוחד אחרי שנת הקורונה הקשה אשר גרמה להפסקה של שנה . החלום לרדת מ 21 שעות עדיין קיים . האם אחזור לברלין שוב ? האם אנסה במקום אחר ? האם אקח הפסקה ואז אחזור . ימים יגידו .
