מרתון מספר 27 – 20.5.18
מרתון הלסינקי – 4:03:24 .
לאחר שאני מקבל התראה יחסית קצרה על נסיעת עבודה לבודפשט אני בודק את התאריכים ומגלה שאני יכול לרוץ מרתון בהלסינקי מייד אחרי ששבוע העבודה מסתיים . ברגע שהנסיעה מאושרת באופן סופי אני מזמין טיסת המשך מבודפשט להלסינקי ביום חמישי בערב וטיסת חזור ביום ראשון דרך איסטנבול. (חג שבועות בארץ ).
אני בוחר הפעם מלון, דניביוס גרנד הוטל אשר ממוקם על האי מרגרט אשר בבודפסט . למלון כמה יתרונות גדולים מבחינתי . קרבה למקום העבודה . אי מדהים ביופיו אשר אני יכול לרוץ בו בבוקר. ספא מעולה הכולל בין השאר בריכות מיים חמות וארוחת בוקר בריאה וטובה . אני מגיע לבודפשט ביום ראשון בלילה ולאחר מכן במשך ארבעה ימים אני קם בבוקר יוצא לריצת עשרה ק״מ משם לספא , ארוחת בוקר ולעבודה. מייד אחרי העבודה מרטין ופיטר הצ’כים סועדים איתי ארוחת ערב ממיטב המטבח ההונגרי .
כל זאת ועוד בסרטון הבא :
ביום חמישי אני עולה בשעה 8 על טיסה להלסינקי אשר בפינלנד .
החוויה בהלסינקי בסרטון ובתמונות הבאות :
בחצות אני נוחת בשדה התעופה של הלסינקי קונה כרטיס לרכבת ועולה על הרכבת למרכז העיר .
ברכבת משדה התעופה אל מרכז העיר . משם הליכה של כ 2 ק״מ עד למלון הילטון סטרנד .
הנוף ממרפסת החדר אשר בקומה השמינית .
הנוף ממרפסת החדר כושר .
למחרת בבוקר אני קם נהנה מהסלמון המובחר בחדר האוכל מתארגן ומנווט לפסל של פאבו נומרי. ״הפיני המעופף״ . אחד מהרצים האולימפיים הגדולים של כל הזמנים. הזינוק של המרתון הוא גם מהפסל ובמהלך המרתון עוברים עוד פעמיים לידו. אני אוסף את הערכה מהאקספו הצנוע במרכז הספורט טולולו אני חוזר ברגל למלון לומד את המסלול ומתארגן ליום טיול קצר בהלסינקי. אני מבקר בכמה אטרקציות של העיר נהנה מהשמש שלא שוקעת ובערב אוכל פסטה במסעדה מקומית.
ארוחת בוקר נפלאה שכוללת בין השאר סלמון , כדורי בשר ומבחר גבינות .
פוגש את הפסל של פאבו נומרי – הפיני המעופף בפעם הראשונה .
אוסף את הערכה ממרכז הספורט טולולו .
הכנסיה הלבנה בהלסינקי .
ארוחת הפסטה בשעה עשר בלילה .
המרתון בהלסינקי מתחיל בשעה שלוש אחר הצהריים מה שמחייב קצת הערכות אחרת. ארוחת בוקר טובה אך לא כבדה מידי בבוקר ועוד משהו קטן בצהריים.
שעת בוקר מוקדמת על קו הזינוק .
בצהריים אני מסתפק בלחם עם ריבה .
הכנות אחרונות לפני המרתון .
לקראת השעה שתיים אני מתחיל לצעוד שוב אל קו הזינוק.
יום חם בהלסינקי עשרים מעלות !!! בשעה שלוש בדיוק המרתון של הלסינקי מוזנק. בשנה שעברה היתה סופת גשם באמצע של המרתון . השנה אין סיכוי שזה יקרה. חם ויבש. המסלול כולל שני סיבובים די דומים , ריצה אורבנית קצת ריצת שטח המון גשרים , הנמל ועוד. השתיה היא מכוסות איזוטוני ומיים רגילים. אני שופך על עצמי המון מיים והזמן והק״מ עוברים. בסיבוב השני המסלול כבר מוכר לקראת ה ק״מ ה 39 אני מבין שלא אוכל לרדת מהארבע שעות. קצת לפני קו הסיום אני שולף את דגל ישראל רץ לעבר הכניסה של האצטדיון הקטן (קטן יחסית לאולימפי המיתולוגי הסמוך ) ומסיים בתוצאה של 4:03 עם חיוך ענקי. מקבל את המדליה. שקית עם מוצרים להתאוששות אחרי ומתחיל ללכת לכיוון המלון . נעצר שוב ליד הפסל של פאבו נומרי בפעם האחרונה מצטלם וממשיך למלון . למחרת אני עולה לטיסת קונקשיין לאיסטנבול ומשם לארץ ומהרהר בטיסה מדוע הפינים רצים מרתון בשעה שלוש. !!!
מסיים עם דגל ישראל .
