ישראמן אילת מה עוד לא נאמר על התחרות הזו שהיא קשה שהיא לפעמים בלתי אפשרית שעד שלא מסיימים הכל אבל הכל יכול לקרות . ואכן הכל קרה לי שם .
אחרי ש ב 2020 אני בקושי מצליח לסיים את התחרות דווקא בגלל ריצה נוראית שלי עם כאבי גב איומים נשאר לי רק לפנטז על תחרות שאצליח לרוץ מרתון כמו שצריך בלי הליכה בלי סבל מרתון אולי לא ב ארבע שעות אבל מרתון .
קשה לייצר מרתון אחרי רכיבה כל כך ארוכה ולכן מראש שאני נרשם לישראמן אני קודם כל רוצה לסיים את הרכיבה לפני רדת החושך כלומר עד 17:20 ומשם להתארגן לריצה ולתת ריצת מרתון סבירה .
השנה שררו בהרים תנאי קור קיצונים . וכל המתחרים נערכו לכך מבעוד מועד .
הגעתי לאילת כבר ביום רביעי והתחלתי להתארגן על הציוד . יום לפני התחרות אני קונה "גאבה" מעולה שלגמרי שמרה עלי בדיעבד בתחרות .
בתחרות אני שוחה 1:32 , רוכב 8:54 שעות (כבר רכבתי טוב יותר ) ורץ ריצת מרתון של 5 וחצי שעות . בדיעבד הזמן יכול היה להיות טוב יותר אבל התחושה בסוף היתה שרצתי ריצת מרתון סבירה לגמרי .
אני מסיים את התחרות לאחר 16:20 שעות בלי דרמות ועם הרגשה טובה לגמרי .
אין על התחושה הזו והולך לישון עם המדליה .
ביום של אחרי ליד גשר אגדיר אשר בריצה חולפים על פניו לא מעט פעמים .
