אירונמן טבריה . צירוף מילים שמלפני כמה שנים נשמע לא הגיוני לחלוטין . אבל כמו כל חברה מסחרית בעולם שמנסה להתרחב ולהגיע לקהלים חדשים גם חברת אירונמן מצאה שכדאי לה להגיע גם לישראל . ואחרי שנים של שמועות שיום אחד זה יגיע חברת אירונמן הפיקה בשנה שעברה חצי אירונמן בישראל והשנה הביאה את המוצר המלא, איש ברזל בישראל . 

מייד אחרי הפירסום הסלוטים לרישום עפים כמו לחמניות טריות . הזריזים הצליחו לקנות במחיר שזול מאלו שבאים אחריהם. שיטת הטיירים למחיר למשתתף . 

עמוס ואני נוסעים מספר פעמים לטבריה כדי לרכב על מסלול התחרות . 

הבעיה בטבריה היא לא מסלול האופניים הדי שטוח ולא מסלול הריצה שבכלל לא היה מוכר לפני התחרות . הבעיה היא בשחיה . 

אחרי שבשנה שעברה משתתפים רבים במקצה החצי נפסלו כי לא הספיקו לצאת מהמיים בזמן בשל קאטאופ של שעה ועשר דקות השנה משתתפי המקצה הכפול חששו כמובן כפליים . 

כמובן ששחיה עם חליפה הרבה יותר נוחה ואמורה להיות יותר מהירה . שחיה עם חליפה תלויה בטמפרטורת המיים בכינרת וככול שהתקרב מועד התחרות נראה היה שהשימוש בחליפה יהיה מותר . 

המארגנים מתחו את האישור עד לבוקר התחרות ורק בבוקר התחרות הרשו לזנק עם חליפת שחיה מה שהקל כמובן את השחיה . 

בוקר התחרות היה סוער וגשום לא יום קלאסי לתחרות כל כך ארוכה . 

אני מכיר היטב את מקצה הרכיבה אבל ממש לא את השחיה בכינרת . 

הזינוק התבצע בגשם שוטף היישר למים הקרים של הכינרת . 

אני מצליח לסיים את ההקפה הראשונה ב 57 דקות ויוצא מהמיים אחרי שעתיים . רחוק כ 20 דקות מ קאטאופ . המשוכה הראשונה מאחורי . 

החלפה ממש ממש איטית של כ 17 דקות [נצח בתחרות כזו ] ואני יוצא אל הרכיבה . לוקח לי זמן להתאפס על הרכיבה והקפה ראשונה שחלקה בגשם שוטף לגמרי אני משלים 3:50 שעות . רכיבה די גרועה שלי . בהמשך אני קצת מצליח לתקן ומסיים את כל הרכיבה ב 7:25 שעות . 

שוב חילוף של כ 15 דקות ואני יוצא לריצה . שלא כמו בישראמן הגוף תאורטית כאן היה צריך להיות הרבה פחות עייף אבל אחרי כ 10 ק"מ אני די מתפרק ובקושי שורד את במרתון . 

אני מסיים את המרתון ב 5:30 זמן גרוע למדי . 

אחרי כ 15:27 שעות אני מסיים את התחרות די מותש . לא ביצוע טוב שלי .